את, הוא והגרושה שלו


מי מנהל כאן את העניינים?

יש אמהות משלבות שיש להן יחסים טובים ונעימים עם הגרושה של בן זוגן, אבל ברוב המקרים הקשר איתה טעון ויש לכך סיבות רבות. כשאת בזוגיות עם גבר שיש לו ילדים מפרק א', ההתמודדות עם הנוכחות של גרושתו יכולה להיות עבורך מאתגרת ומתסכלת כאחד.

יכול להיות שאת היית רוצה במערכת יחסים תקשורתית ושיתוף פעולה ביניכן, אבל חווה ממנה עוינות, ואז את שואלת את עצמך למה אלה הם ככה פני הדברים? מה כבר עשית לה שהיא כל כך נרתעת ממך? או אפילו תוקפנית כלפייך במקרים מסויימים? ואולי יש לך תחושות שליליות כלפיה, מול דרישות שיש לה מבן זוגך, או מול האופן בו היא מחנכת את הילדים ומשפיעה גם על איך שהם מתנהגים אצלכם בבית?

יכול להיות שבן זוגך ביחסים טובים עם גרושתו, ויכול להיות שיש ביניהם מלחמה שלא נגמרת. יכול להיות שבכלל לא פגשת אותה מעולם, או שרק נתקלת בה במקרים בודדים של אירועים משותפים, ויכול להיות שהיא דווקא חלק נוכח מאוד בחייכם ויוצא לך לראות אותה הרבה… 

איך שלא יהיה, היא קיימת ברקע, ולא תמיד קל לך להתמודד עם זה. את כמובן יודעת ש"היא היתה שם לפנייך", השאלה באיזה אופן נוכחותה במערכת משפיעה עלייך ועל בן זוגך, ומה אתם עושים עם זה.

אחד מהנושאים שצריך להתמודד איתם זו הקנאה, בין אם שלך כלפיה או שלה כלפייך.

יכול להיות שאת מקנאה בה על שהייתה שם לפנייך? על תשומת הלב שהיא עדיין מקבלת בתור אקסית? או פשוט על מי שהיא ועל כישוריה השונים? באותה מידה יכול להיות שהיא מקנאה בך, על כך שתפסת את מקומה, על כך שאת מעורבת בחיי ילדיה, על כך שהגרוש שלה מתייחס אלייך טוב יותר ממה שהתייחס אליה, או פשוט על מי שאת… 

אז מה אפשר לעשות עם זה?
קודם כל, חשוב לזכור שלכל אחד מאיתנו יש עבר משלו. בין אם היית נשואה בעבר או לא, רוב הסיכויים שגם לך יש אקסים משמעותיים, ומן הסתם גם לבן זוגך יש אקסיות, ואחת במיוחד, שעדיין נוכחת בחייו בגלל הילדים. אם את מרגישה שאת מקנאה ומתוסכלת מכך שהעבר שלו נוכח בהווה של חייכם, שתפי אותו בכך שאת נאבקת ברגשות מעורבים. נסי לבדוק איתו ועם עצמך האם באמת קיומה של הגרושה עלול להוות איום כלשהו על הזוגיות שלכם, או על מעמדך במשפחה?

את יודעת היטב שלא תוכלי "להעלים" אותה, שעליך להשלים עם זה שאתם תתמודדו עם הנוכחות שלה לנצח, וליצור לעצמך את תחושת הביטחון בזוגיות גם במצב הזה. זכרי כי בן הזוג שלך נפרד ממנה מסיבה כזו או אחרת, בדיוק כפי שאת נפרדת מהאקסים שלך, והם לא רלווטניים יותר עבורך  – אז הגיע הזמן להתקדם ולהסתכל לעבר העתיד. 

אם את חוששת שהקשר שלו איתה חם וקרוב מדי בצורה שמאפילה על הזוגיות שלכם, או שאולי אחד מהם או שניהם לא לגמרי השלימו עם הפרידה והמשיכו הלאה, שוחחי איתו על כך וקבעו יחד גבולות שגם את תרגישי איתם בנוח לקשר ביניהם. במידה ולא הצלחתם להבין זה את זו ולמצוא את שביל הזהב בנושא, זה הזמן לקבל ייעוץ זוגי מיועצת מקצועית לזוגיות פרק ב' שיש לה ניסיון בהתמודדות עם מקרים כאלה.

מה את יכולה לעשות אם את רואה שגרושתו של בן זוגך נלחמת בו, והוא בה?

במקרים כאלה אני ממליצה לך להתמקד ביחסים שלך עם בן זוגך, ולצמצם את התייחסותך לכל מה שלא נוגע אלייך. בסופו של דבר יחסי האהבה שלך אליו הם הסיבה היחידה שאת אמא משלבת. זכרי זאת והישארי תמיד בפוקוס על הדבר החשוב ביותר – הזוגיות שלך. מקומך הוא לצד בן זוגך, לא בתווך בינו לבין שאר העולם. אם הוא במלחמות עם גרושתו, אני לא מציעה לך להיכנס אליהן. תני לעצמך רגע להתבונן על הסיטואציה מתוך ראייה מרחבית ואובייקטיבית, ומשם תכווני אותו. אולי הוא רגיל או אוהב את הדרמה זאת מולה, ואף מלבה אותה, במודע או שלא במודע? תסתכלי קצת מה בדיוק קורה שם לפני שאת קופצת לאש ומוסיפה שמן למדורה.

ברור שהתגובה הטבעית שלך כאישה אוהבת ודואגת היא להילחם כמו לביאה בשביל בן זוגך, גם אני נפלתי לשם לא פעם… אבל אחת ההחלטות החכמות שקיבלתי במהלך השנים היתה לסמוך על האיש שאני לצידו, על היכולות שלו ועל רצונו להילחם בעצמו למען הזכויות שלו כאב גרוש. הבנתי שאני לא יכולה להיות כמו שופטת או עורכת דין שמנסה ליצור צדק למענו, והפכתי למעודדת של יחסים טובים… תאמיני לי שקצרתי את הפירות מכל הכיוונים. אני בהחלט האוזן הקשבת שלו, ולצד זה יש לי גם גבולות איתנים למה שאני לא מוכנה לסבול, ולאן אני לא מוכנה להיכנס.

למדתי לקחת את המשברים שלהם בפרופורציות, ועמדתי בדחף שלי להתערב. אם זה לא השפיע על הבית שלנו באופן ישיר, העדפתי להישאר בצד, להקשיב ולתמוך. אני מתמקדת רק בבית שלי, בילדים שלנו, במשפחה שלנו שעליה אני מגנה בחירוף נפש. אני לא נותנת לרעשי רקע ולדברים שלא בשליטתי לטלטל לנו את הסירה. השקט הנפשי שלי והיכולת לעשות את זה לא קרו בין לילה, זה תהליך שעברתי עם עצמי – לא לתת להסחות דעת להדיר שינה מעיני ולהיכנס אלי.

ככל שהדבר ניתן, אני חושבת שאנחנו צריכות להשתמש ביכולות האנושיות ובאינטליגנציה הרגשית שלנו כדי לשמור ולדאוג לשלום בית מול הגרושה. יש לה חלק בלתי נפרד במסע המשולב שלנו, וזה חלק שלרוב אין לנו עליו שליטה. זה סופר מתסכל להתמודד מול זה, אבל אנחנו עושות את זה לטובת המשפחה. עלינו לעצור לפעמים, לקחת אוויר, לחשוב לפני שאנחנו מגיבות. ככל שהיחסים עם הגרושה יהיו ידידותיים יותר, כך תהיו מאושרים יותר. אל תלכו לחפש צרות ומלחמות איפה שבפועל הן לא קיימות בכלל. כן, זה חשוב מאוד ליצור גבולות בריאים והתנהלות ברורה מול הגרושה, ולהימנע ממצבים שהאנרגיה שלכם נשאבת ללא הפסקה… אז פשוט תנסו למצוא את הדרך, להגדיר ולהציב את הגבולות שחשובים לכם מתוך כבוד הדדי, ולא מתוך מאבק.

ככל שזה תלוי בך, השתדלי להרגיע את הרוחות. אם את רואה את בן זוגך במצב רוח קרבי נגד גרושתו, הזכירי לו שאמנם היא כבר לא אשתו החוקית, אבל יש לו חובה מוסרית כלפיה כאם ילדיו, ואת לא חושבת שנכון להתכחש לכך. הראי לו שאת מקבלת את החבילה ומשלימה עם היתרונות והחסרונות של מצבכם המורכב, ועודדי אותו לקבל אחריות על ההשלכות של היותו גרוש בפרק ב'.

אם את רואה הסלמה ביחסים שלו עם גרושתו, תהיי זו שמזכירה לו לחשוב גם על הילדים – הרי גירושים הם כמו גל צונאמי של כאב עבורם. אם נוסיף לכאב הזה את ההתכתשות והלחימה המתמשכים של המבוגרים, יש סכנה שהוא יהיה בלתי הפיך… אז בואו לא נעשה להם את זה. אני יודעת כמה זה קשה – הייתי שם כילדת גירושין בעצמי. לכן ככל שאת יכולה ומצליחה ליצור אווירה של אחדות בין ההורים, ככל שאת מסוגלת להוביל את ההבנה שטובת הילדים היא מעל לכל, ושאת כל בעיות האגו ואי ההסכמות ההורים חייבים לפתור ביניהם ולא מעל לראש של ילדיהם, התוצאה תהיה משפחה משולבת נינוחה ומאושרת יותר.

אני מודעת לכך שיש גרושות שמאוד קשה להסתדר איתן, שחוצות גבולות בצורה חריפה, ומולן לא עובדות העצות של ״להרגיע״, להתגמש ולזרום, שיכולות להיות אף מנוצלות לרעה. הקהילה שלנו מלאה בסיפורים כאלה שיכולים להיות קשים וקיצוניים מאוד, אבל גם במצב כזה הפתרון הוא להציב את הגבולות שלכם בצורה קרת רוח ככל הניתן, להימנע מהיגררות לתקשורת לוחמנית השואבת מכם אנרגיה לחינם, ולהתמקד בפעולות האפקטיביות שכן ניתן לעשות בסוגיות המטרידות אתכם. החוכמה היא לדעת על מה ניתן להתעקש ולשנות, ואיפה לעדיף שחרר ולא לשים את כוחותייך במקומות שאין בהם פתרונות מעשיים.

מה לעשות עם תחושת חוסר השליטה?

בזוגיות פרק ב' התחושה היא לפעמים שגרושתו היא כמו צלע שלישית בזוגיות שלכם. שיש עוד אדם חוץ משניכם שיכול להשפיע על היומיום שלכם, על מה שקורה בתוך הבית שלכם, בלי שתהיה לכם על כך שליטה. מאחר וכל אישה רוצה להיות נינוחה, ולהרגיש בעלת הבית במרחב האישי והמשפחתי שלה, התחושה הזו יכולה לגרום לך לתסכול רב שמשליך גם על היחסים עם בן הזוג וגם עם הילדים של הבית.

כדי לנטרל את התחושה הזו, עלייך לנהל שיחה עם בן זוגך ולהסביר לו את הדברים מנקודת מבטך. עליכם לקבוע יחד כללים שיהיו מקובלים על שניכם, ויאפשרו לכל אחד מכם להרגיש ביטחון ונינוחות בבית, בזוגיות ובמשפחה. בקשי מבן זוגך לשתף אותך בהחלטות הנוגעות להתנהלות היומיומית שלכם, ולהימנע מלהציב לך עובדות שקבע עם גרושתו כאשר את לא מעורבת. בקשי ממנו להתנהל ברגישות והבנה כלפי הצרכים שלך, כפי שגם את תתנהלי בהתחשבות וגמישות כלפי הצרכים שלו. עזרי לו לראות את האינטרס המשותף שלכם בכל סיטואציה, וקדמי הגעה להסכמות משותפות.

לסיכום, בכל מצב בו את קולטת שאתם נותנים לגרושתו יותר מדי משקל וכוח השפעה (טכני או רגשי) על הקשר שלכם –  פגישה עם אשת מקצוע היועצת בתחום פרק ב' בהחלט יכולה לתרום ולתת לכם כלים לצאת מהפלונטר. 

אהבת את התוכן? אשמח שתשתפי אותו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *