אמא משלבת מה זה אומר?

״אמא משלבת״ – מה זה אומר בכלל?

אמא משלבת היא אמא ואישה הנמצאת בזוגיות עם הורה לילדים מנישואים קודמים, ומעורבת במידה כזו או אחרת בגידולם.

  • היא יכולה להכנס לזוגיות בכל סטטוס – רווקה, נשואה, גרושה או אלמנה, עם או בלי ילדים משלה. 
  • היא יכולה להיות בזוגיות הזו עם או בלי ילדים משותפים.
  • היא יכולה להיות בכל גיל, ולהיכנס לחייהם של הילדים כשהם צעירים מאוד או גדולים.

מה שמגדיר את המקום שלה הוא היותה דמות הורית במשפחה משולבת – משפחה בפרק ב׳.

לילדים במשפחה שאינם שלה מבטן ומלידה, אני קוראת "ילדים משולבים".

תכלס, זה כמו אמא חורגת?

בשפה של פעם קראו לאמא המשלבת  ״אמא חורגת״ כן, זו המרשעת מהאגדות שגדלנו עליה… ללא ספק כינוי שמגיע עם הרבה מטען שלילי, ומהווה נקודת מוצא לא פשוטה בכלל לכל אישה שנכנסת לזוגיות עם הורה לילדים מנישואים קודמים. פירוש המילה ״חורג״ הוא דבר שיוצא מן הסדר הטבעי והכללים המקובלים, אבל כיום המשפחות המשולבות כבר לא כל כך חריגות בנוף, ועלה בי הצורך לחפש שם שיהווה אלטרנטיבה למונח הארכאי והכל-כך לא הולם הזה.

באנגלית למשל אחד מהכינויים המקובלים לאמא המשלבת הוא bonus mom… ומה אצלנו?

בשנת 2019 (בשעה טובה!) האקדמיה ללשון דנה בסוגיה וטבעה את המונח ״אמא שלובה״, שכמובן עדיף בהרבה על אמא חורגת אבל עדיין אני באופן אישי פחות מתחברת אליו, כי בעיני הוא לא מצליח לשקף את האישה כמי שיש לה תפקיד אקטיבי ומוביל בחייה שלה, או בתוך המערך המשפחתי. וכך בחיפושיי אחרי שם שיתאר בצורה יותר מדויקת את הסטטוס שלי, נולדה לה ההגדרה העצמית שלי ״אמא משלבת״, ובאופן טבעי קראתי ככה גם לקהילת הנשים שהקמתי ואותה אני מנהלת. 

הקהילה גדלה במהירות ויש בה כיום מעל 2,500 חברות, וכך התפשט לו השם "אמא משלבת" והפך לסוג של מותג ולכינוי יותר ויותר מוכר בציבור הרחב. בעיני זה מונח שמסמן לא פחות ממהפכה חברתית, שמטרתה להכיר במקומה של האישה במשפחה המשולבת, ולהעריך את תפקידה ואת ההשקעה הנגזרת ממנו.

״אמא משלבת״ – האם זה אומר שהיא אחראית לשלב את הילדים במשפחה?

תפקידה של האמא המשלבת איננו לשלב את הילדים בביתם – הרי הם בכל מקרה היו שם לפני הזוגיות. אחריותה היא לשלב אותם בחיים שלה כאישה, ולמצוא את האיזון העדין, ואת הקשר הנכון איתם מבחינתה. מתוקף בחירתה בזוגיות עם הורה, הילדים ״איכשהו״ משתלבים ומשולבים בחייה… והשילוב הזה לעולם לא נעשה במקרה או על הדרך. תמיד יש שם השקעה של אנרגיה, תשומת לב, פינוי מקום, הקשבה ונתינה מצד האישה שנמצאת בסטטוס הזה.

אני גם מודעת לכך שלפעמים נדמה שהכינוי "אמא משלבת" הוא אקטיבי ומחייב מדי, ואולי גם יכול להלחיץ את האישה שלא לצורך, או לדחוק בה לקחת על עצמה אחריות שאיננה שלה… אבל אני חושבת שאיך שלא נהפוך את זה, וגם אם ננטרל לחלוטין את הציפיות של החברה מנשים להיות אימהיות ולקחת הכל על כתפיהן, עדיין יוצא מכורח הנסיבות שכל אישה המקיימת זוגיות עם הורה לילדים, צריכה למצוא את הדרך לשלב אותם בחייה.

הסטטוס של אמא משלבת הוא מורכב ומאתגר, ועד כה זכה למעט מאוד הכרה והוקרה, התפקיד דורש מהאישה לנווט, לקבל החלטות ולהתוות דרך. היא צריכה לאפשר, להשתדל, ולהתמודד עם מורכבות רבה במשפחה שהיא בונה, ולא משנה באיזו רמת מעורבות היא בוחרת להתנהל מול הילדים המשולבים. 

אבל איך אפשר לקרוא לה "אמא משלבת" אם היא לא האמא של הילדים? אמא יש רק אחת!

לגמרי נכון! ״האמא המשלבת״ היא לא האמא של הילדים המשולבים. היא גם בשום אופן לא מנסה או מתיימרת להחליף את מקומה של האמא הביולוגית, או להתחרות בה, אבל היא חיה עם הילדים האלה באותו הבית, והיא הדמות האימהית הנוכחת במבנה המשפחתי החדש שנוצר. הילדים מבלים איתה זמן משמעותי וקבוע, והם הופכים להיות חלק בלתי נפרד מאותה משפחה.

האמא המשלבת מנהלת את הבית בו הילדים גרים, ומתוך כך הם סמוכים על שולחנה, ורואים בה אחד מהמבוגרים האחראים המטפלים במרחב בו הם חיים, ואמונים על אחזקתו וכלכלתו. ברוב המקרים הם לומדים לסמוך עליה ולהיעזר בה, וגם במקרים שהם לא רוצים לקבל אותה או אפילו מגלים עוינות כלפיה, היא מכילה לתוך חייה וביתה את הקונפליקט הלא פשוט הזה, ומקדישה לו אנרגיה בלתי מבוטלת.

לרוב האישה מחזיקה מהות אימהית גם בלי קשר לילדים המשולבים – בין אם יש לה כבר ילדים משלה מקשר קודם, ו/או שהיא אמא לילדים משותפים שנולדו למשפחה החדשה. גם במקרים שאין לה עדיין ילדים ביולוגיים משלה, או שאינה מתכננת שיהיו לה, היא עונה להגדרה כיוון שהיא ממלאת תפקיד הורי במארג המשפחתי, ומקיימת תפקידים אימהיים כאלה ואחרים.

חשוב לי לציין שאמא משלבת היא הגדרה של האישה מול עצמה, ולא מול הסביבה. אמא משלבת זו גישה. היא לא מצפה שהילדים של בן זוגה יקראו לה "האמא המשלבת שלי" אם זה לא מתאים להם. הכינוי הזה נועד קודם כל עבורה, במידה שהיא מרגישה איתו בנוח. מטרתה של ההגדרה העצמית הזו היא להטמיע מונח בריא בהרבה מהקיים כיום, ולעודד את עצמנו ואת הסביבה להבין את מקומנו ולא לקחת כמובן מאליו את המאמצים הרבים שאנו משקיעות.

האימהות של המשלבת לא נובעת מקשר דם לילדים, אבל גם לא רק מלוגיסטיקה וטיפול בצרכיהם. יש כאן משהו עמוק יותר, נוכחות יציבה ומתמדת מצידה לילדים שלא היא ילדה. החיים של האמא המשלבת בנויים ממאות סיטואציות קטנות וגדולות, מתסכלות, מאתגרות ומרגשות מול הילדים האלה ואיתם. היא לא האמא שלהם, אבל בימים שהם באחריותה, התפקיד שלה כלפיהם הוא אימהי לכל דבר ועניין. היא לא דודה שבאה לביקור, לא בייביסיטר, וגם לא רק "בת הזוג של אבא". 

מה הבעיה עם "בת הזוג של אבא"?

בת הזוג של אבא הוא כינוי שאיננו מתייחס לקשר הישיר שנוצר בין האישה לילדים. הוא מבהיר מה היא בשביל אבא שלהם, אבל לא עונה על הצורך להגדיר מה היא בשבילם?! אני אומרת שכמו שיש כינוי לסבתא והיא לא רק "אמא של אבא", או לדודה והיא לא רק "אחות של אבא", כך מתבקש כינוי גם לאמא המשלבת, שהיא כל כך הרבה יותר מאשר בת הזוג של אבא. 

בת הזוג של אבא יוצאת איתו לדייטים, אך היא לא מכבסת את התחתונים של הילדים שלו, מבשלת להם, משחקת איתם, קונה להם ספרי לימוד, לוקחת אותם לחוגים או מגיעה לטקס בבית הספר… לא שאני אומרת שכל אמא משלבת בהכרח ממלאת את כל התפקידים האלה. זה מאוד תלוי בני כמה הילדים, ועד כמה האבא מעורב ומוביל בעצמו בתוך הפרטים הקטנים של חיי המשפחה. אבל כל אמא משלבת עושה חלק מסוים מהדברים האלה, ומהווה חלק משמעותי מהחזקת הבית והמרחב שהילדים גרים ומתקיימים בו. היא לא יכולה להיות רק "בת הזוג של אבא" גם אם הייתה רוצה בכך.

לסיכום…

במציאות של היום יש לא מעט ילדים שגדלים בשני בתים, ילדים שמאחוריהם ניצבת בגאווה גם האמא המשלבת, וזה, לא קורה במקרה. זה יכול לקרות בעיקר כי אמהות משלבות הן נשים אמיצות שמאמינות באהבה ובהזדמנות שנייה. 

אמא משלבת זה לא רק השם של הקהילה שלי אלא גם גישה שאני מפתחת וחוקרת משנת 2019 בעודי מלווה ותומכת באימהות משלבות מדי יום ביומו ומתוך ניסיון חיי. אמא משלבת היא אישה שמחוייבת לעצמה, לבן זוגה ולמשפחתה, ומודעת לאחריות ולהשקעה שהסטטוס שלה מכיל. מצד שני היא לא נושאת על גבה את הציפיות הבלתי אפשרויות של החברה ממנה. היא סוג של וונדרוומן שמג׳נגלת ומשלבת בין הרבה גורמים, אבל לא מתוך לחץ חברתי לרצות, או להוכיח משהו למישהו, אלא מתוך עוצמה, אהבה, ובחירה להפוך מבנה משפחתי מורכב ומאתגר למיטיב ומצמיח.

האמא המשלבת היא עוד מבוגר אכפתי ודואג שנוכח באופן משמעותי עם הילדים. היא מלווה אותם, פועלת בעדם ורוצה בטובתם. היא מתייחסת אליהם בכבוד ומשתדלת שירגישו כמה שיותר אהובים ורצויים בבית שהקימה עם בן זוגה. היא מבינה את המורכבות של הקשר בינה לבינם, ולא מעמידה בפניהם או בפני עצמה ציפיות מלחיצות מדי.

האמא המשלבת היא לא חורגת ולא חריגה, וגם לא אישה המתלווה באופן פסיבי, כנספחת מן הצד, או בחוסר ברירה למצב קיים. היא אישה ואמא שיש לה קול, אמירה, השפעה ומילה. היא אקטיבית, נוכחת, מתפתחת ומחזיקה את המרחב. היא עמוד תווך, גורם יציב ומייצב במשפחה המשולבת שיצרה עם בן זוגה, מעצימה את המבנה המשפחתי כולו, וגם את עצמה בתוכו.

יש סוגים רבים של אימהות משלבות, וכל אחת בוחרת באיזו דרך או נוסחה היא רוצה לנהל את הקשר בינה לבין הילדים, שגם אם לא יצאו לה מהרחם הם בהחלט נכנסו לה לחיים ולעיתים אף עמוק ללב.

״אמא יש רק אחת… אבל גם אמא משלבת יש רק אחת!״

אהבת את התוכן? אשמח שתשתפי אותו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *